רצפת האגן היא רקמה תומכת הממוקמת בתחתית הבטן ובנויה מעצבים, כלי דם, שרירים ורקמת חיבור. תפקידה של רצפת האגן לשאת את איברי האגן כשבין היתר מדובר ברקטום, בנרתיק, בשופכה, שלפוחית השתן ועוד. ברצפת האגן ממוקמים כמה פתחים חשובים: פי הטבעת, הנרתיק ופתח השופכה. לפיכך כל ליקוי ברצפת האגן עלול להוביל לבעיות במערכת השתן, בהתרוקנות ובחיי המין.
ניתן לדמות את רצפת האגן למעין טרמפולינה שעליה נחים איברי האגן כשמעל איברי האגן ממוקמים איברי הבטן. בנוסף לכך שרצפת האגן מעגנת את האיברים החשובים למקומם, היא גם חשובה לצורך הכיווץ וההרפיה התקינים של הסוגרים, להפעלה של כמה רפלקסים הקשורים לשריר החלחולת ועוד. בגברים שרירי רצפת האגן רלוונטיים בנוסף גם לזקפה התקינה ובנשים הם רלוונטיים גם כן בכל הקשור ללידה וזאת כיוון שעל שרירים אלו משנה הראש של התינוק את כיוון הירידה שלו בתעלת הלידה כלפי פתח הנרתיק.
באילו מצבים עלול להיגרם נזק לרצפת האגן?
בעיקרון ישנם שני מצבים לא תקינים שעשויים להתפתח ברצפת האגן להלן:
- חולשה או אפיון של רצפת האגן.
- כיווץ יתר של רצפת האגן.
שני המצבים השונים עלולים להשפיע זה על זה ואף לנבוע האחד מן השני. כך לדוגמה אדם הסובל מרפיון בשרירי רצפת האגן, עלול להפעיל מאמץ מתמיד ולהגיע למצב של כיווץ יתר. ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולם להוביל לבעיות שונות ברצפת האגן אך הגורם המרכזי הוא לידות, בדגש על לידות טראומטיות. למעשה בקרב 20% מהנשים ניתן לאבחן בעיות של רפיון רצפת האגן על רקע לידות.
כיצד משפיעים נזקים ברצפת האגן על התפקוד היומיומי?
נזקים ברצפת האגן יכולים להשפיע על הסובלים מהם במגוון דרכים. כך לדוגמה דרך רצפת האגן עלולה להישמט החלחולת ולגרום לבעיות אסתטיות ותפקודיות רבות לרבות אי שליטה על הסוגר החיצוני ודליפת צואה. במישור המיני בעיות ברצפת האגן עלולות לגרום לבעיות זקפה לרבות אי יכולת להגיע לזקפה מלאה או אי יכולת לשמור על זקפה מלאה לאורך זמן.
כמו כן בעיות ברצפת האגן עלולות לגרום לכאבים, להקשות על ביצוע פעילות גופנית, להוביל לעצירות חמורה, לאצירת שתן ועוד. אחת הבעיות השכיחות ביותר הפוגעת בנשים הסובלות מהיחלשות של רצפת האגן היא אי נקיטת שתן, כלומר בריחת או דליפת שתן. מצב זה יכול לבוא לידי ביטוי בטפטוף מתמיד של טיפות שתן, בבריחת שתן המתרחשת במאמץ כמו לדוגמה בזמן פרץ צחוק או הרמה של משקל כבד ועוד.
שיקום רצפת האגן באמצעות פיזיותרפיה וביופידבק
אחת השיטות הנפוצות ביותר והשמרניות ביותר המשמשות לשיקום רצפת האגן היא פיזיותרפיה כשלעתים נעשה שימוש במכשור ביופידבק. מדובר במכשור המחובר לגוף ומספק נתונים בזמן אמת בנוגע לרמת הכיווץ או ההרפיה של השרירים אליהם הוא מחובר. באופן זה המטופל יכול לזהות את שרירי רצפת האגן שלו וללמוד כיצד לשלוט בהם באופן יזום ורצוני. בדרך כלל זהו קו הטיפול הראשון שנכנס לתמונה כשמאבחנים בעיות ברצפת האגן.
עוד על פיזיותרפיה לשיפור רצפת האגן באתר achoti.org.il
שיקום רצפת האגן באמצעות ניתוח
במקרים שבהם מדובר בבעיה חמורה במיוחד שאינה ניתנת לפתרון באמצעים שמרניים יש לשקול התערבות כירורגית. הפתרון הכירורגי נכנס לתמונה כשמדובר למשל במטופלת הסובלת מבריחת שתן קשה או ממטופלת שסובלת מצניחת רחם, שמט חלחולת או בעיות חמורות אחרות. ישנם מספר ניתוחים המתאימים עבור הסובלים מבעיות בשרירי רצפת האגן, כשהמפורסם שבהם כרוך בהשתלת סרט או רשת לתמיכה באיבר שלא זוכה עוד לתמיכה לה הוא זקוק משרירי רצפת האגן.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
שיקום נפשי לאחר הפלה – לעבד את החוויה בתנאים ובקצב שמתאימים לך
