חיילים השבים הביתה מהמלחמה או ממבצע צבאי, נושאים, בדרך זו או אחרת, תפילת הודיה על הישארותם בחיים. אלא שעבור אחרים, החיים שלאחר הלחימה בשדה הקרב, מתחלפים בהתמודדות עם תהליך שיקום ארוך ומתיש מבחינה פיסית ונפשית.
תהליך השיקום מורכב מאלפי רגעים קטנים של הצלחות. חלקם עברו אירועים מוחיים, חלקם נותרו קטועי גפיים ואחרים זקוקים לשיקום מטראומה נפשית. לאחר מבצע 'צוק איתן' שידרו מהדורות החדשות סיפורים סוחטי דמעות על חיילים שמבחינתם הקרב האמיתי מתחיל במחלקת השיקום.
ההיבט הנפשי של השיקום
שיקום יכול להצליח כתוצאה משילוב שתי גישות: האחת היא כמובן הטיפול הרפואי ותכנית השיקום המורכבת לכל חייל באופן אישי בהתאם לחומרת פציעתו. הגישה השנייה, החשובה לא פחות, היא המוכנות הנפשית של הפצוע ליצור מצב בו יוכל לתפקד שוב באופן האופטימאלי ביותר.
לעיתים מגלים נפגעי הלחימה כוחות חדשים הטמונים בהם, אליהם לא היו מודעים בעבר. כוחות נפשיים אלו הם למעשה הקובעים את תקופת השיקום. חלק מהנפגעים מצליחים לתקשר משפט ברור אחד לאחר מספר חודשים, ואחרים מסוגלים לקום מהמיטה ולהסתובב מעט כעבור מספר שבועות בלבד. תקופת שיקום יכולה, אם כן, לנוע בין חודש לשנה, או להימשך לשארית החיים.
אורך רוח, סבלנות ורוגע הן מילת המפתח בתהליך שיקום, שעלול להיות ארוך ואינטנסיבי במיוחד. התקדמות הטכנולוגיה בתחום הרפואה של היום מחולל פלאים ברמת ניסים כמעט, אך הנכונות הנפשית של הנפגע קריטית להצלחת הטיפולים. אינספור רגעי משבר עלולים לסכל את התהליך, אך כשהמטופל יכול לחזות את העתיד בו יוכל לשוב ולתפקד, אם באמצעות עזרים אורתופדיים או באמצעות שיטות ריפוי שונות, הוא נרתם למשימת הצלחת תקופת השיקום.
טכנולוגיה מתקדמת לתהליך שיקום
עם הטכנולוגיה המודרנית ניתן לשפר ללא היכר את איכות החיים של פצועי המלחמה. ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת טיפול בפציעות שונות ברמה כה גבוהה עד שהמטופל יכול לשוב לתפקד באופן רגיל כמעט ללא השפעת הנכות.
במחלקת שיקום מטופלים לא רק חסרי גפיים או פצועים, אלא אף חולים הסובלים מבעיות קיבה ושיגרון שהתפתחו לאחר הלחימה. כחלק מתהליך השיקום המתקדם, מטופלים נכים עובדים בסביבה מדומה לביצוע תנועות הקשורות לעבודה ולחיי היומיום. שיטת שיקום זו היא גל העתיד. הגברים הנכים השבים מהמלחמה מחוברים לתחנות עבודה אישיות להפעלת גפיים, תנועות ודיבור, כל אחד בהתאם לרמת וחומרת פציעתו.
האחריות להצלחת תהליך השיקום מוטלת על הצוות הרפואי ועל המטופל עצמו. ככל שאופיו חזק יותר, כך יכול להתקדם טוב יותר תהליך השיקום. מטופלים עיוורים לומדים בתקופה זו לנהל חיי עצמאות ולהיעזר באביזרים רפואיים. הגישה הטיפולית מבוססת על הקניית עצמאות במידה רבה ככל הניתן.
שיקום פסיכולוגי
גברים בכלל, וחיילים קרביים בפרטי, למדו לאורך חייהם לדכא את רגשותיהם. הם למדו לא לבכות או להודות בפחד, ולא לחוש כנמושות או כישלונות. כשחיילים אלו סובלים מהתמוטטות נפשית בעקבות המלחמה, הטיפול הפסיכולוגי במחלקת השיקום מסייע להם להתאושש מתופעה הנקראת בעגה המקצועית 'הלם קרב'.
ככל שהלחימה או המבצע ארוכים יותר, כך עשויות להיות חמורות יותר ההשלכות הנפשיות. במסגרת הטיפול ניתן לעצב מחדש את רעיונות הגבריות על לאפשר התקדמות בשיקום הפיסי הרפואי.
חלק מהחיילים הפצועים מבקשים לטפל בפציעתם במהירות ולשוב לסייע לחבריהם בשדה הקרב היות והם תופסים את עצמם כחלק מ'אחוות היחידה' ובכך מתמודדים עם חוסר יכולתם להודות בחולשה נפשית.
גישה זו אינה מומלצת, ויש לאפשר לתהליך השיקום הנפשי והפיסי להסתיים כראוי. לעיתים קרובות, לאחר שהשיקום במחלקה בבית החולים מסתיים, מתחיל שלב השיקום בבית, הדורש אף הוא סבלנות מרובה והמשך טיפול פסיכולוגי לשינוי דפוסי החשיבה על מנת למנוע הישנות מצב נפשי או פיסי ולקדם את השיקום.
