שיקום נפשי לאחר הפלה

הפלה היא אחד מהתהליכים המורכבים והקשים ביותר שאישה יכולה לבצע, ורק מי שחוותה זאת בפועל תוכל להבין עד כמה. מעבר לתהליך הפיזיולוגי ולאופן ביצוע ההפלה, יש לכל הפלה – גם המוצלחת ביותר – את התקופה שאחריה. זוהי תקופה בה האישה עלולה לסבול ממשבר נפשי של ממש, אשר ההתאוששות ממנו מורכבת ולעיתים נראית בלתי אפשרית. שיקום נפשי לאחר הפלה הוא דרישת חובה בהרבה מאוד מקרים, כפי שנסביר במאמר הנוכחי.

הפלה זה ממש לא פשוט

לא חסרות סיבות המסבירות את הקושי הנפשי של ההפלה, ואת העובדה שדיכאון לאחר הפלה (Post Abortion Syndrome – ABS) נפוץ אפילו יותר מאשר דיכאון לאחר לידה.

וזה גם לא משנה אם ההפלה הייתה טבעית, הפלה בכדורים ואפילו לידה שקטה, ההתמודדות עם המצב יכולה להיות דומה מאוד.

ראשית, הידיעה של האישה על כך שהיא סיימה חיים של עובר – למעשה יצור חי לכל דבר ועניין – עלולה להביא לתגובות המקבילות לאלה המופיעות במצבים של אובדן ושכול. ההנחה המקובלת היא שככל שהפלה נעשית בשלב מאוחר יותר, כך הקושי להשתחרר מההשלכות הנפשיות שלה עלול להיות גבוה יותר.

האישה עלולה לחוש שורה ארוכה של תחושות שליליות, המרכזית שבהן היא אשמה. תחושות נפוצות אחרות הן כעס (כעס עצמי או על אחרים – למשל בן הזוג), חרדות על התסמינים הלא נעימים שלהן, ירידה בביטחון ובערך העצמי, מבוכה ואפילו תחושת אובדנות. היחסים של נשים רבות עם הסביבה הקרובה להן, כולל בני הזוג, נפגעים פעמים רבות בצורה משמעותית.

ואפרופו הסביבה הקרובה – גם כאשר האישה פונה לבני משפחה, לחברות ולמכרים אחרים, ממש לא בטוח שיהיו בידיהם את הכלים לסייע לה. למעשה, בחלק גדול מהמקרים מדובר כאן ב"סיוע" אשר גורם ליותר נזק מאשר תועלת. כך למשל המלצה נפוצה במצבים אלו היא להדחיק ככל האפשר את שהתרחש ולנסות להמשיך בשגרת החיים באופן מלא ככל האפשר. כאשר האישה יודעת ומבינה שהיא אינה יכולה לעשות זאת בפרק הזמן הנתון, ייתכן מאוד שתופיע אצלה תחושה שהיא נמצאת במערכה לבדה ושהסביבה אינה מבינה אותה.

כך שיקום נפשי יכול לסייע לנשים לאחר הפלה

שיקום נפשי, כפי שניתן להסיק משמו, הוא תהליך הדרגתי המבוסס על היפטרות הולכת וגוברת של התחושות השליליות וניסיון להחליף אותן בתחושות שהן מעט חיוביות יותר. המורכבות הנפשית הגדולה של ההפלה מביאה לכך שאי אפשר בחלק הארי של המקרים למצוא לה פתרון בשיטת "זבנג וגמרנו", אלא נדרשת התחלה של תהליך שעשוי להימשך שבועות, חודשים או אפילו שנים.

שיקום נפשי הוא במידה רבה שיקום פסיכולוגי, בו המטפל פועל במטרה לסייע לאישה באופן הדרגתי. הוא כולל אלמנטים של הרפיה והימנעות מהכחשה (דרך התמודדות נפוצה ולא רצונית של הרבה מאוד נשים), תוך ניסיון של האישה להסיר מעצמה את תחושות האשם. ייתכן מאוד שהטיפול ינסה לעודד את האישה להבין שהחיים חייבים להמשיך, ושיכול מאוד להיות שבעתיד היא תוכל להיכנס להריון מחדש – הפעם באופן שיאפשר את המשך התהליך עד סיומו המוצלח.

עולם השיקום רחב ולכל אישה מגיע הטיפול המתאים ביותר עבורה

עולם השיקום הנפשי הוא לא רק מורכב, אלא גם רחב. יש כאן רשימה ארוכה של טיפולים שעשויים להרכיב את "ארגז הכלים" של המטפל, בהם עליו להשתמש בהתאם להכשרה המקצועית שלו, לשיקול דעתו ולנסיבות הספציפיות של המקרה. מלבד טיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים על תכונותיהם, נעשה פעמים רבות שילוב של טיפולים מעולמות תוכן משלימים: בין אם טיפול קוגנטיבי, דמיון מודרך או אפילו שיטות טיפול הנחשבות לאלטרנטיביות יותר.

לא לנשים בלבד

בחלק מהמקרים עשוי להחליט הגורם המטפל על שילוב של קרוביה של האישה – בעיקר בן הזוג או בני המשפחה – בתהליך. כאשר הוא מזהה שהם חלק מהסיפור כאן, ושעליהם להבין כיצד להתנהל על מנת לשפר את המצב, האפשרות של טיפול זוגי או משפחתי הופכת למתקבלת על הדעת.

לקריאה נוספת:
Post Abortion Stress Syndrome (PASS) – Does It Exist? – Psychology Today
Is There a Post-Abortion Syndrome? – The New York Times Magazine
Post Abortion Syndrome – Life Institute
Post Abortion Syndrome – National Library of Medicine