מטרות הריפוי בעיסוק הן לסייע לניצולי אירוע מוחי להיות עצמאיים ככל הניתן כדי להשיג את איכות החיים הטובה ביותר. למרות שהטיפול אינו "מרפא" השפעות שבץ, הוא מסייע באופן משמעותי למטופלים להשיג את התוצאה התפקודית האפשרית הטובה ביותר לטווח הארוך.
הבנת ריפוי בעיסוק לאחר אירוע מוחי
הטיפול מסייע לנפגעי אירוע מוחי ללמוד מחדש מיומנויות אותן איבדו בעקבות פגיעה בחלק מהמוח. לדוגמא, מיומנויות אלו כוללות תנועות תיאום רגל על מנת ללכת, או ביצוע השלבים הכרוכים בפעילויות מורכבות.
ריפוי בעיסוק מלמד אף ניצולי אירוע מוחי שיטות חדשות לביצוע משימות כך שהם יכולים לעקוף או לפצות על כל המוגבלות אותה הם חווים. הם לומדים כיצד להתרחץ ולהתלבש, או כיצד לתקשר באופן יעיל כשכישורי השפה שלהם חוו פגיעה. קיימת הסכמה חזקה בקרב מומחי ריפוי בעיסוק כי המרכיב החיוני ביותר בכל תכנית ריפוי מכוון בזהירות ותוך מיקוד על חזרה על אותו סוג של תרגול, כשהמטופל לומד מיומנות חדשה.
תהליך הריפוי בעיסוק מתחיל בבית החולים לאחר שמצבו הכללי של המטופל כבר התייצב. הצעדים הראשונים כוללים קידום תנועה עצמאית היות ומטופלים רבים חווים שיתוק או חולשה רצינית. המטופל מתבקש לבצע פעולות תוך כדי שכיבה במיטה, ועיסוק במגוון פסיבי או אקטיבי של תרגילי תנועה לחיזוק הגפיים שנפגעו מהשבץ.
תרגילים פסיביים הם תרגילי טווח תנועה במהלכם המטפל מסייע למטופל באופן פעיל להניע אבר שוב ושוב, ותרגילים פעילים מבוצעים על ידי המטופל ללא סיוע פיסי של המטפל. בהתאם לגורמים רבים, כולל מידת הפגיעה הראשונית, ריפוי בעיסוק מתקדם מישיבה ומעבר מהמיטה לכיסא, נשיאת משקל והליכה, עם סיוע או בלעדיו.
מרפא בעיסוק מסייע למטופל לבצע בהדרגה משימות מורכבות ותובעניות יותר כגון רחצה, הלבשה ושימוש בשירותים, ומעודד את המטופל להתחיל להשתמש בגפיים שנפגעו כתוצאה מהאירוע המוחי, תוך עיסוק במשימות אלו. התהליך נועד להשיג מחדש את היכולת לבצע פעולות בסיסיות אלו של חיי היומיום, ומייצג את השלב הראשון בהשגת עצמאות לניצולי אירוע מוחי.
תפקיד מרפא בעיסוק
למרפא בעיסוק יש את האחריות העיקרית לניהול וריכוז תיאום הסיעוד לנפגעי אירוע מוחי, כולל המלצה על תוכנית הטיפול המתאימה לצרכים האישיים באופן הטוב ביותר. מרפאים בעיסוק אחראים אף לבריאותו הכללית של המטופל ותהליך מתמקד במטרה למניעת שבץ שני, כגון בקרה על לחץ דם גבוה או סוכרת, ומניעת גורמי סיכון כגון עישון סיגריות, משקל יתר, תזונה עתירת כולסטרול, וצריכה גבוהה של אלכוהול.
מרפא בעיסוק מתפקד בדרך כלל כחלק מצוות רפואי המטפל בנפגעי אירוע מוחי באופן ישיר במהלך האשפוז. לעיתים הוא שייך לנבחרת שיקום ארוכת טווח, או שהוא מהווה חלק משמעותי משלב השיקום של הטיפול, במיוחד בתחום המתמחה ברפואת שיקום.
תחומי טיפול ריפוי בעיסוק
מרפא בעיסוק עוסק בשיפור תפקוד מוטורי ויכולות חושיות, תוך הבטחת בטיחות המטופל בתקופה שלאחר האירוע המוחי. הוא מסייע למטופל ללמוד מחדש את הכישורים הדרושים לביצוע פעילויות עצמאיות מכוונות, המכונות אף עיסוקים, כגון טיפוח אישי, הכנת ארוחות וניקיון.
המרפא מלמד את המטופל כיצד להסתגל מחדש למיומנויות נהיגה ומספק הכשרה על התנהלות בכביש. הוא מלמד את המטופל לחלק כל פעילות מורכבת למרכיבים נפרדים, לתרגל כל חלק, ולאחר מכן לבצע את כל רצף הפעולות. שיטה זו משפרת את התיאום ומסייעת למטופלים עם שעברו אירוע מוחי ללמוד מחדש כיצד לבצע פעולות מתוכננות.
מרפא בעיסוק מלמד את המטופל גם כיצד לפתח שיטות פיצוי ולשנות גורמים מגבילים בסביבתם לביצוע פעולות יומיומיות. לדוגמא, אנשים המשתמשים ביד אחת בלבד לומדים תחליפי שימוש בעזרים לרכיסת בגדים. מרפא בעיסוק מסייע אף למטופלים לבצע שינויים בבתים להגברת הבטיחות, הסרת חסמים והקלת התפקוד הפיסי, כגון התקנת מוטות אחיזה בחדר האמבטיה.
ריפוי בעיסוק לאחר אירוע מוחי מסייע למטופל להתמודד עם מגוון נרחב של מוגבלויות, ולפתח כישורי תפקוד וכישורים לשעות הפנאי על מנת לשפר את הבריאות, העצמאות ואיכות החיים.
