שבר באגן הינו אחד מהסימפטומים המאפיינים את הגיל השלישי, והוא לרוב מתרחש בשל אובדן של סידן הגורם להיפרדות של צפיפות העצם. מתוך כך, שיקום לאחר שבר באגן מצריך מספר מרכיבים המשולבים יחדיו, על מנת להטיב עם המטופל ולאפשר מהלך החלמה תקין ונוח. כיצד עושים זאת? הנה כל הפרטים.
שלבי שיקום
שבר באגן נחשב לאחד מסוגי השברים הדורשים הקפדה יתרה על תהליך השיקום, בעיקר בשל העובדה כי הוא שבר המתרחש בשלבים מאוחרים, כתוצאה מנפילה, אוסטאופורוזיס או היחלשות של מערכת העצמות. את שלבי השיקום של שבר באגן ניתן לחלק לשלושה: מיד לאחר הניתוח, תקופת הביניים עד לשלב בו מתקיימת החלמה, וכן החלמה מלאה ושמירה על המצב הקיים. בכל אחד מן השלבים הללו נדרשת מערכת תמיכה שונה, בכדי ליצור התקדמות נכונה.
מיד לאחר הניתוח
השלב הראשון הינו התאוששות מתהליך הניתוח, אשר מצריך תמיכה מלאה, לרוב בבית החולים. מאחר ובימים הראשונים לא ניתן לרדת מהמיטה בשל הכאבים והחולשה של הגוף כתוצאה מההחלמה, יש צורך בתרופות לצורך שכוח הכאב. כאשר ניתן לרדת מהמיטה לא ניתן ללכת באופן עצמאי ויש צורך להיעזר באמצעי תמיכה, כמו קביים. הדבר תלוי כמובן במצבו של המטופל ובסוג השבר אשר חווה. ישנם שברים קלים יותר, המטופלים באמצעות השתלת ברגים, ואחרים מצריכים פרוצדורות סבוכות יותר.
שיקום ראשוני
לאחר ההתאוששות בבית החולים, וכאשר הגוף מתחיל להתחזק, מתחילה תקופת השיקום הראשוני. לעיתים, יש צורך בהשגחה צמודה, בעזרת טיפול בבית חולים שיקומי למשך מספר ימים או שבועות, על מנת להחזיר את ההליכה ואת הביטחון שבהליכה. בבית החולים יתחיל טיפול פיזיותרפי וכמובן תהייה השגחה מלאה ועזרה בכל הפעולות היומיומית, כמו מקלחת. כעבור זמן, ניתן יהיה להתחיל ללכת באופן עצמאי, אך שוב, הדבר תלוי בתהליך ההתאוששות של הגוף, וכמובן בגילו של המטופל ובמצבו הבריאותי הכללי.
המעבר אל הבית
החזרה אל מקום המגורים לאחר תקופת השיקום בבית החולים עשויה להיות מלווה בחששות רבים, אך עם הכוונה נכונה, מערכת תמיכה מתאימה, בין אם באמצעות ציוד שיקומי ייעודי, ובין אם באמצעות ליווי מלא של אחות סיעודית או בן משפחה, ניתן לחזור, באופן איטי אך בטוח, אל חיים מלאים, או לפחות אל אורח החיים הקודם לניתוח.
הטיפול הפיזיותרפיסטי אינו פוסק, ויש להמשיך ולעבוד על פי הוראת הרופא המטפל, הפיזיותרפיסט והאורתופד, על מנת להחזיר את העצם לפעולה ולחזק את השרירים התומכים, על מנת שלא ליצור שבר חוזר. מומלץ להתקין בבית, או במקום המגורים, אמצעים אשר יוכלו להקל על השהייה ועל שגרת היום יום, ואף עשויים למזער סיטואציות של נפילות נוספות העשויות לגרום לשברים, כגון: מעקה אחיזה בשירותים ובמקלחת, מיטה שיקומית גבוה עם תמיכה, מקל הליכה מותאם ואף נעליים תומכות.
השיקום הסופי שונה בין אדם לאדם, והוא בדרך כלל נגזרת של מצבו הבריאותי של המטופל, בין אם היה פעיל באופן מלא ובין אם היה פעיל באופן חלקי, ולכן, גם סוג הטיפול משתנה. לרוב, כאשר המצב הבריאותי הינו איתן, תהליך השיקום הסופי יסתיים כעבור שמונה שבועות, אך לעיתים יש צורך בזמן נוסף.
מומלץ לקבל ייעוץ מלא לגבי אפשרויות השיקום, אמצעי העזרה ואף כוח האדם הזמין לצורך מתן עזרה זו. כאשר מדובר על רכישה של ציוד עזר, חשוב ליצור התאמה מלאה אל המטופל, על מנת שאלו יהיו אפקטיביים. החלמה משבר באגן אורכת זמן, אך עם מערך נכון, היא בהחלט אפשרית.
