ישראל מובילה בשיקום ההכרה לאחר פגיעת מוח

אדם החווה פגיעה מוחית, נמצא בסכנת חיים מוחשית. גם כאשר הוא מצליח להישאר בחיים, תיתכן פגיעה שתלווה אותו במשך שנים ארוכות. במצב הזה יש צורך בתקופת שיקום ארוכה, אשר ממש לא ברור אם תסתיים בהצלחה ובחזרה של המוח לתפקוד מלא ותקין. החדשות הטובות הן שיש מקום לאופטימיות, או אפילו קצת גאווה ישראלית. הסיבה לכך היא שישראל נחשבת למעצמה עולמית בשיקום ההכרה לאחר פגיעה מוחית, וזאת למרות שמצב מערכת השיקום הכללית בישראל אינו מזהיר.

מה הם מכלול ההיבטים בתהליכי שיקום לאחר פגיעה מוחית?

שיקום לאחר פגיעה מוחית אינו דבר של מה בכך, וכולל בתוכו כמה שלבים עיקריים הנעשים בזה אחר זה או במקביל (בהתאם לנסיבות הפגיעה). האתגר הראשון הוא לאתר את הפגיעה האפשרית במערכות או באיברי הגוף, אשר דורשים מטבע הדברים תוכנית שיקום נקודתית העומדת בפני עצמה. כך למשל אם נגרמה פגיעה בעמוד השדרה, עשויים להיכנס לתמונה מאמצי שיקום מאסיביים באמצעות פיזיותרפיה, רפואה משלימה או ניתוחים במידת הצורך.

שיקום הכרה מתייחס לפגיעה המוחית עצמה, והוא תנאי מרכזי בדרך לשיפור התפקוד המוחי. המטרה כאן היא להחזיר את הנפגעים להכרה מלאה בהקדם האפשרי, מה שעשוי להיות כרוך בתקופה ממושכת בת חודשים או אפילו שנים במקרים חמורים.
בהרבה מאוד מקרים רק לאחר שמסיימים בהצלחה עם שיקום ההכרה ניתן להתקדם לשלבים הבאים של השיקום המוחי, שמטרתם להשיב את המוח לתפקוד תקין ככל שאפשר: זיכרון, אוריינטציה, דיבור וכן הלאה.

הנתונים המעודדים מגיעים מכיוון מבית החולים השיקומי לוינשטיין

מחקר שבוצע על ידי ד"ר ילנה איידינוב, מנהלת מחלקת הטיפול הנמרץ לשיום ההכרה בבית החולים השיקומי לוינשטיין – הגדול בישראל בתחום רפואת השיקום – מאפשר לראות שאנחנו בהחלט יכולים להיות אופטימיים. המחקר נערך בקרב מטופלים שאושפזו במחלקה בבית החולים בשנית 2015-2003, ונועד לראות את אחוזי ההישרדות שלהם תוך פרק זמן של שש שנים בממוצע לאחר הפגיעה ואת החלמת ההכרה.

הנתונים שנאספו היו כאמור מעודדים בכל קנה מידה. המחקר הראה הישרדות בשיעור 67% בתוך שש השנים שלאחר הפגיעה, והחלמת הכרה בשיעור של כ-54% בשנה וחצי שלאחר הפגיעה בממוצע. אלו הן תוצאות משופרות בהשוואה לנתונים שהצטברו על ידי מרכזים דומים אחרים בעולם, וגם אם בוחנים אותם ביחס לעשורים הקודמים.

את התוצאות המרשימות ניתן לייחס לכמה וכמה גורמים. בעוד שאנשי בית החולים יקחו בוודאי את הקרדיט לטיפולים ולשירותים המוצעים בו – יש שיגידו בצדק גמור מבחינתם – כשבין השאר מדובר כאן בטיפולים מיוחדים דוגמת טיפול במוזיקה, טיפול המבוסס על הפעלת אופניים תוך כדי שכיבה במיטה או טיפול בחדר "סנוזילן", בו שלל אמצעים ליצירת גירויים רב חושיים.

לצד זה ניתן להצביע על מגמות כלליות יותר של העשרת הידע והניסיון בטיפולי שיקום לאחר פגיעה מוחית. עם שיפור האבחונים והגדלת המודעות לנושא, ניתן לראות כיום שהטיפולים ניתנים מוקדם יותר ובאופן ממוקד יותר, מה שעשוי להגדיל את אחוזי ההצלחה גם כן.

אתגרים בדרך לשיקום המוצלח

שיקום הכרה לאחר פגיעה מוחית אינו דבר פשוט, כאשר יש כמה דרישות חובה בדרך להצלחת המשימה. האתגר הראשון הוא להתאים באופן מלא את תוכנית השיקום לאדם הספציפי, על פי מאפייניו האישיים (גיל למשל), מצבו התפקודי, דרגת החומרה של הפגיעה שעבר, התסמינים שהוא חווה ועוד. זו הסיבה לכך שהטיפול חייב להתחיל לאחר אבחון מקיף של המטופל, ורצוי שגם להתבצע תוך כדי מעקב שוטף אחר קצב ההתקדמות. יש מקרים בהם דרושים שינויים עם הזמן, בהתאם לאופן בו האדם מגיב לטיפול.

בהרבה מקרים מדובר בטיפול רב תחומי, המשלב בתוכו שיטות מעולמות הרפואה הקונבנציונלית והמשלימה כאחד. שיקום המציע מענה לכל איבר או מערכת שנפגעו, כולל כמובן המוח, עשוי להיות בעל אחוזי הצלחה משופרים.

לקריאה נוספת:
המחלקה לטיפול נמרץ ושיקום הכרה – המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין
Rehabilitation After a Brian Injury
Brain Rehabilitation – Mayo Clinic