שרירי רצפת האגן עשויים לעיתים להיות רפויים וחלשים מדי. זוהי בעיה נפוצה בקרב נשים לאחר הריון ולידה. יחד עם זאת, ניתן לחזקם בהצלחה עם אימון שרירי רצפת האגן, כדי להכשירם לתפקד היטב.
בהתחשב בעובדה שחולשת רצפת האגן משפיעה על אחת מתוך ארבע נשים, ויכולה להתרחש בכל גיל, מן הראוי היה ללמוד על בעיה זו עוד בתקופת בית הספר. אך אין ספק שגם אם נשים למדו על בעיה זו, הן החמיצו את הלקח! כך או אחרת, נשים צריכות להבין כיצד נוצר מצב של רפיון רצפת האגן ומדוע לעיתים היא אינה מתפקדת כראוי.
מה גורם לרפיון שרירי רצפת האגן?
מספר סיבות גורמות למצב זה, וכוללות:
מצבים רפואיים
סיבות לרפיון רצפת האגן כוללות מצבים מסוימים כגון שבץ, דמנציה או סוכרת. הבעיה מתרחשת בשל נזק או הפרעה למעברים עצביים המונעים את האותות הנכונים העוברים בין המוח לבין שלפוחית השתן, או במקרה של דמנציה, רישום אותות אלו.
המצב עשוי להוביל אף לצורך להשתמש בחדר השירותים לעיתים קרובות, או למניעת ריקון יעיל של שלפוחית השתן, הגורם לדליפה.
נטילת תרופות מרשם לכל מצב אחר
רפיון רצפת האגן עשוי להיות תופעת לוואי של תרופות מסוימות, ולמספר תרופות יש תכונות משתנות הגורמות לרצון להשתין בתדירות גבוהה יותר.
אם אישה התחילה לאחרונה מרשם תרופתי או שהרופא שינה את התרופות שלה, ובמקביל מתחילים תסמיני אובדן שליטה על שתפוחית השתן, יש להתייעץ עם הרופא על מנת לקבוע אם זהו הגורם האפשרי לרפיון רצפת האגן. לעיתים ניתן לשנות תרופות או להפחית מינונים מבלי לפגוע ביעילותן.
הריון ולידה – ראיות מדעיות מראות שבעיות אלו עשויות להתחיל במהלך ההיריון, ולא רק לאחר הלידה. נשים שעברו לידות מרובות, לידות מלקחיים, קריעה חמורה בין פי הטבעת לואגינה או לידת תינוקות במשקל מעל ארבעה קילוגרם, נמצאות בסיכון גבוה יותר לנזק לשרירי רצפת האגן.
מאמץ על האסלה – מאמץ חוזר או כרוני על האסלה, הקשור לעצירות, עשוי לגרום לחולשת רצפת אגן או צניחת אברים לנרתיק. חשוב לטפל בסיבת העצירות וללמוד הרגלים טובים לשימוש בשירותים.
שיעול כרוני – הנובע מסיבה כלשהי, למשל אסטמה, ברונכיטיס או שיעול נשים מעשנות, מגביר את הסיכון לבריחת שתן וצניחת אגן.
הרמת משאות כבדים – עשויה להפעיל לחץ על רצפת האגן ובסופו של דבר להוביל לצניחה. נשים במקצועות מסוימים, כגון שירותי סיעוד או ניקיון, נמצאות במיוחד בסיכון. ספורטאיות המבצעות אימוני משקולות כבדים במכון הכושר, עשויות אף הן להיות בסיכון להפעלת מאמץ על רצפת האגן.
תרגילים בעלי השפעה גבוהה – ביצוע ספורט בעל השפעה גבוהה, כגון כדורסל, כדורעף או ריצה, עשוי להוות סיכון מוגבר לדליפת שתן. השפעה זו חלה אף על ספורטאיות צמרת.
גיל – שרירי רצפת אגן נוטים להיחלש ככל שהגיל מתקדם. תרגילי שרירי רצפת האגן מסייעים לחיזוקם בכל גיל.
השמנה – עודף משקל מגביר את הסיכון לדליפת שתן ומציב לחץ משמעותי על רצפת האגן.
נזק עצבי – פרקינסון, אלצהיימר, ספינה ביפידה, טרשת נפוצה או פגיעה מוחית עשויים אף הם להשפיע על האופן בו המוח ושלפוחית השתן מתקשרים, וכתוצאה מכך מתרחשת חוסר יכולת לשלוט על השלפוחית או לרוקנה לחלוטין.
זיהומים תכופים בדרכי השתן – עשויים להוביל לרגישות יתר של השלפוחית. מצב זה נוצר כששלפוחית השתן שולח אותות דחופים שגויים לגוף להתרוקן במהירות כשהשלפוחית אינה מלאה לחלוטין.
כדי להבין את הסיבות המדויקות לרפיון רצפת האגן ולקבל תכנית טיפול אישית, מומלץ להתייעץ עם הרופא.
