חובת מתן המלצות לשיקום במכתב שחרור רפואי – חוזר משרד הבריאות

 

בתחילת חודש אוקטובר, שנת 2013, פורסם חוזר משרד הבריאות בנושא חובת מתן המלצות לשיקום במכתב שחרור רפואי. לפי החוזר, שנכתב על ידי פרופסור ארנון אפק, ראש מינהל הרפואה דאז, בסקר מדגמי שנערך על ידי המכון הלאומי לבקרת מחלות, נמצא כי להעדרה או קיומה של המלצה מפורטת לתהליך שיקומי במכתב השחרור, ישנה השפעה משמעותית ואף מכרעת על עצם קבלת הטיפול.

 

בנוסף לכך נמצא כי העדרה או קיומה של המלצה מפורטת לשיקום במכתבי השחרור הינו בעל השפעה מכרעת על רמת האפקטיביות של התהליך השיקומי.

 

לאור זאת, המלצה מפורשת לטיפול שיקומי במכתב השחרור, חיונית להבטחת מתן השיקום הנדרש. הסקר המדגמי שהתנהל על ידי המכון הלאומי לבקרת מחלות ושהיווה את הטריגר לפרסום החוזר בו נדון במאמר זה, עסק בהיקף השיקום המוענק לקשישים בישראל לאחר שבר בצוואר הירך ולאחר שבץ מוחי. בין היתר כלל המחקר בדיקה קפדנית ויסודית של מכתבי שחרור רפואיים.

 

מה הן מטרותיו ועקרונותיו של החוזר?

 

להלן מטרותיו של החוזר החשוב:

 

• ·         הבטחת קיום תהליך שיקום על ידי מתן של הפנייה מפורטת וברורה בתום האשפוז בבית החולים.

 

• ·         סיוע בתהליך ההסדרה של תכנית השיקום עוד לפני השחרור ממחלקת האשפוז.

 

עקרונותיו של החוזר

 

• ישנה חשיבות רבה לביצוע של הערכה תפקודית למטופל שעבר אשפוז על רקע אירוע חריף או מחלה כבר בתחילתו של האשפוז על ידי אנשי המקצוע המתאימים וכן ישנה חשיבות רבה לתיעוד ההערכה שבוצעה ותוצאותיה ברשומה הרפואית של המטופל.

 

• מטופל הנמצא באשפוז ישוחרר רק לאחר שעבר הערכה תפקודית באופן מסודר.

 

•  הביצוע של ההערכה התפקודית מהווה תנאי בסיסי למתן המלצות לשיקום.

 

ההנחיות החשובות שצוינו בחוזר

 

1.יש להקפיד על כך שהנתונים התפקודיים של המטופל, שנבחנו במהלך תקופת האשפוז שלו, יתועדו בפירוט ברשומה הרפואית ובכלל זה בחינת הצורך בהמלצה לתכנית שיקום והגדרת היעדים הברורים של תכנית השיקום.

 

2.על הצוות במחלקה בה מאושפז המטופל ליידע הן את המטופל עצמו והן את בני משפחתו עוד לפני השחרור שלו מבית החולים על תכנית השיקום המומלצת עבורו באופן אישי.

 

3. ההמלצה להפנות את המטופל לתכנית שיקום כזו או אחרת תתועד בפירוט במכתב השחרור מבית החולים ותכלול את המרכיבים הבאים:

 

• התייחסות הן למצב התפקוד הבסיסי של המטופל לפני הכניסה לאשפוז והן לשינוי שהתרחש במצב התפקוד הבסיסי במהלך האשפוז.

 

• פירוט של כל תחומי התפקוד הדורשים שיקום: דיבור, תפקוד יום יומי, תזונה, קוגניציה ובליעה.

 

• הפניה למקצועות הבריאות הרלוונטיים בהתאם לצרכים האישיים של המטופל: עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, דיאטה, ריפוי בעיסוק ועוד.

 

4 4.  במכתב השחרור תיכלל התייחסות גם כן למסגרת השיקום הספציפית המומלצת עבור המטופל באופן אישי:

 

• שיקום באשפוז במחלקת גריאטריה שיקומית או במחלקה לשיקום כללי.

 

• הפניה למכון שיקומי רב-מקצועי.

 

• הפניה למכונים פרטיים שונים (ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וכיוצא באלה).

 

• שיקום בביתו של המטופל על ידי היחידה להמשך טיפול.

 

55. בהיעדר המלצה לשיקום, יש לציין את הסיבה לכך וכן יש לקבוע מועד שבו תבוצע הערכה מחודשת של המטופל לאחר שחרור ממחלקת האשפוז.

 

66. אם המטופל זקוק לסיוע של אחות, רופא או כל מטפל אחר ממקצועות הבריאות השונים לצורך ההתאוששות התקינה שלו, יש להפנות אותו במכתב השחרור למסגרת טיפולית ברישוי משרד הבריאות ובשום פנים ואופן אין להפנות אותו למסגרת שאינה טיפולית כמו לדוגמה בית החלמה לצורך העניין.