האגן מורכב מחגורה ועצמות המבליטים את התעלה המרכזית. המבנה חייב להיות חזק דיו כדי להעביר את משקל הגוף מעמוד השדרה לעצמות הירך, ולהיות בעל פתח גדול מספיק על מנת לאפשר לעובר לעבור במהלך הלידה.
שלושה חלקים נפרדים יוצרים את האגן: עצם העצה באמצע, קו הפרדה בין עצם העצה והעצמות, ושתי עצמות מופרדות זו מזו על ידי העצם המחברת את הערווה. כל עצמות האגן נוצרות מתוך שלוש עצמות: עצם הכסל, השת והחיק. עצמות אלו מתמזגות ליחידה אחת טרם הגעת גיל הרבייה.
חיבורי האגן
עצמות אלו מאוחדות ליצירת אגן, המחולק לאגן עליון ואגן תחתון. החלק התחתון של אגן מהווה את חלל הבטן, והוא חסום על ידי עצמות עמוד השדרה המותני ועל ידי דופן הבטן, המאפשרת ילודה. רצפת האגן נוצרת על ידי שני משולשים המחברים את דפנות האגן בצורת יהלום.
המשולש הקדמי יוצא מהפינה בקצה התחתון של עצם חיבור הערווה לחלקי הפנים של האגן. המשולש האחורי מגיע לקצה עצם העצה וחולק את בסיסו עם המשולש הקדמי כשגבולותיו מגיעים עד רצועות החלק האחורי של האגן.
הכרת רצפת האגן
תרגילי רצפת אגן נועדו לחזק את השרירים. התרגילים כוללים את כל הסוגרים, ולכן יש להכיר את השרירים על מנת לכווצם בהתאם לצורך. אם רצפת האגן חלשה במיוחד, זיהוי השרירים אותם יש לכווץ עשוי להיות מורכב בהתחלה.
אפשרויות זיהוי רצפת האגן כוללות:
הנרתיק – הכנסת אצבע לנרתיק תוך ניסיון לסחוט את השרירים.
השופכה – במהלך השתנה, לנסות לעצור את הזרימה באמצע, כדי לזהות את הסוגרים. אין לתרגל פעולה זו באופן קבוע.
אנאלי – תרגול ניסיון לעצור פעולת מעיים ולסחוט היטב את השרירים.
גורמים לחולשת רצפת האגן
רצפת האגן עשויה להיחלש כתוצאה מגורמים רבים, הכוללים:
- משקל הרחם במהלך ההיריון.
- לידת נרתיק המותחת יותר מדי את השרירים.
- לחץ של השמנת יתר.
- עצירות כרונית ומאמץ הקשורים למעבר תנועות פעולת מעיים.
- שיעול מתמיד.
- מספר צורות ניתוח הכרוכות בחיתוך שרירי רצפת האגן.
- רמות נמוכות של אסטרוגן לאחר גיל המעבר.
סיבוכי חולשת רצפת האגן
אובדן שליטה על שלפוחית השתן הוא תופעה נפוצה של רצפת אגן חלשה. חלק מהנשים חוות בריחת שתן או מעיים, כלומר, לא תמיד הן מסוגלות לשלוט במעבר שתן או צואה. שרירי רצפת אגן חלשים עשויים אף לגרום לקשיים מיניים כגון תחושה מופחתת בנרתיק.
במקרים חמורים, האיברים הפנימיים התומכים ברצפת האגן, כולל שלפוחית השתן והרחם, עשויים להחליק לנרתיק, במצב הנקרא צניחה, המתבטא בבליטה ברורה ועמוקה בנרתיק, הגורמת לכאבים מתמשכים.
תרגילים לרצפת האגן
ניתן לבצע תרגילים אלו בשכיבה, בישיבה או בעמידה. מומלץ לבצע חמישה או שישה סטים יומיים של תרגילים. לאחר השגת הבנה טובה של ביצוע התרגילים, ניתן לעבור לשלושה סטים ביום. לפני שמתחילים, יש להפנות את תשומת הלב אל שרירי רצפת האגן.
מומלץ להרפות את שרירי הבטן ולא להתכופף או לעצור את הנשימה. בהדרגה מתחילים לסחוט את כל שלושת הסוגרים ולהגביר את המתח עד לכיווץ החזק ביותר שניתן. משחררים בעדינות ובאיטיות, ואז מבצעים את התרגילים, הכוללים:
סחיטה איטית וחזקה – בלחץ הגדול ביותר הניתן, במשך חמש עד עשר שניות, תוך כדי נשימה. משחררים לאט, וחוזרים על התרגיל עשר פעמים. נרגעים במשך חמש עד עשר שניות בין כל תרגיל.
ביצוע מהיר וקצר של לחיצות חזקות – חוזרים על תרגיל זה עשר פעמים.
חשוב לבצע תרגילים אלו כראוי. מומלץ להתייעץ עם הרופא, פיזיותרפיסט או יועץ לרצפת האגן כדי להבטיח ביצועים נאותים. יתכן שיהיה צורך לבצע את התרגילים במשך מספר שבועות או חדשים טרם השגת שיפור משמעותי.
במקרים חמורים, תרגילי רצפת האגן אינם מספיקים לפתרון בעיות, ויתכן שיהיה צורך בניתוח. ניתן לשפר יותר את כוח רצפת האגן באמצעות הפחתת שומן עודף מהגוף; ריפוי עצירות באמצעות אכילת יותר פירות, ירקות, סיבים ומים מדי יום; וקבלת טיפול רפואי לשיעול כרוני.
