הנאה משחייה ופעילות במים אינה מיועדת לילדים בלבד. כפעילות גופנית, שחייה מהווה חלק חשוב מתרגול לשיפור פעילות הלב וכלי הדם, וחיונית להישרדות. מסיבה זו, חשיבות השיקום בהידרותרפיה לחולים עם תסמונת רט, קריטית לשיפור מצבם.
תסמונת רט שבעבר נועדה בהשפעתה על נשים בלבד, מסווגת כסוג חמור של אוטיזם. רוב האנשים שאובחנו עם מחלה זו הפגינו תסמינים מיוחדים בהתחלה, אך פיתחו את התסמינים בין גילאי שנה לארבע. חלק מתסמיני אוטיזם חמור זה כולל, אך לא מוגבל, לתופעות הבאות:
צמיחת ראש איטית – הראש בדרך כלל קטן יותר מהגודל הנורמלי בקרב תינוקות, והמצב ניכר לאחר גיל חצי שנה.
אבדן טווח תנועה. – ילדים רבים עם תסמונת רט מאבדים את השליטה בתנועות היד, וחלקם אינם יכולים לזחול או ללכת. כתוצאה מכך, הם מפתחים הליכה נוקשה.
תנועת עין יוצאת דופן – בנות עם תסמונת רט עשויות לחוש תחושת הבהוב בעין, או בהייה, בו זמנית.
דום נשימה – מצב זה מתרחש כתוצאה מקשיי נשימה, כמו גם מניסיון לשאוף כמות גדולה של אוויר.
שיקום הידרותרפיה נכנס לתמונה
לפני השיקום בהידרותרפיה לסובלים מתסמונת רט, יש לתת את הדעת על מספר דברים. ראשית, יש להבין כי סביבת המים שונה מסביבת הקרקע. התרגילים במים קשים לביצוע מחוץ לבריכה, ולימוד תנועה חדשה עשויה להיות קשה לילדים עם המחלה. לכן יש להכין את הילד למעבר וליצור תכנית טיפול הכוללת יכולת תנועה במים ומחוץ למים.
מים חיוניים לכולם ואהובים כמעט על כולם. ככל ששחיה חשובה להישרדות, פעילות במים מספקת אף שמחה ומרץ בקרב ילדים באופן כללי. זוהי פעילות טבעית הנחשבת כחלק משיקום פיסי טבעי ונורמלי לילדים עם תסמונת רט.
כשקיימת מוגבלות בפעילות גופנית, גם הפיתוח התפיסתי נפגע. כך נפגעת יכולת החולה בתסמונת רט ליהנות מהעולם באופן כללי. המצב עשוי להיגרם בשל חוסר החשיפה לפעילויות רגילות, היעדר יכולת לפתח כישורים מיוחדים, וחוסר יכולת של החולה לדאוג או לטפל בעצמו אפילו באופן הפשוט ביותר.
מים מרמזים על חופש, וילד עם תסמונת רט חווה תחושה כזו במהלך הטיפול בבריכה הידרותרפית. הוא מתרגל מודעות גדולה יותר לאופן שבו גופו נע, ולומד שיטות תנועה.
התרגול חשוב במיוחד לחולים התופסים תנועה באופן שלילי. הטיפול במים מגביר את כוח המשיכה שלהם והם לומדים לבצע תנועות בנוחות תוך הגברת רמת הביטחון ושחרור הפחד מתנועות הגוף במים. בנוסף, תרגול במים ללא שימוש באביזרי עזר, מלמד את הילד לחוות תנועה ללא מגבלות מכשירים גם כשהוא נמצא מחוץ למים.
התוודעות לטיפול הידרותרפיה
הילד עלול לחשוש להיכנס לבריכה בפעם הראשונה. המטפל מציג לו בהדרגה את סביבת המים, תוך התחשבות בחוויה החדשה לילד, במיוחד כשהוא חווה ניידות מוגבלת. עם סבלנות וטיפול מיומן, בשילוב עם תמיכת ההורים, הילד מבין בקלות את תכנית הטיפול ומסוגל לבצע אותה באופן חלק.
כדי להפחית את לחץ הילד מהמצב החדש, יש לבנות תחילה את רמת האמון בין המטפל לילד, ולדאוג שתמיד יהיה בבריכת הטיפול אדם עליו סומך הילד. הבטחות מילוליות כגון "אני אדאג לך", "אל תדאג" או "ראית? מים זה כיף!" צריכות להישמע לילד. ניתן אף לפתח מיומנות קשר עין עם הילד באופן שוטף ולהרגיע אותו תוך הבטחה שהוא מוגן ובטוח.
מהלך הטיפול
טיפול הידרותרפיה הוא משהו כל כך חדש לילד, שהכניסה לבריכה צריכה להתבצע בסביבה מוכרת וידידותית. יש לתת את הדעת לאופן בו הילד מגיב ואז לקבוע את רמת הפעילות הגופנית שצריכה להתבצע, ותדירות התרגילים. כשהילד מוכן להיכנס לבריכה, מבוצע התרגול בהדרגה.
תחילה מסיר המטפל את אבזרי העזר שעשויים לעכב את הילד מלנוע בחופשיות במים, והילד נרגע כשהוא מבין שלחץ המים עצמם מספקים לו תמיכה וביטחון. כשהילד לומד לצוף על המים, הוא חווה תחושת חוסר משקל, ובכך מרגיש חופשי וקל יותר.
באמצעות העידוד והתמיכה של המטפל וההורים, הילד מוכן להתקדם בתרגול, ויש להקפיד לא ללחוץ עליו חזק בעת התמיכה בו. צריך תמיד להיות ער לתגובת הילד ולבדוק אם מסלול התרגול מבוצע נכון או שיש לשנותו בהתאם לאופן בו עובר הילד את החוויה.
לאחר הטיפול יש לעטוף את הילד בשמיכה ולתת לו מעט נוזלים לשתייה, היות ומים משנים את טמפרטורת הגוף ועשויים לגרום לזיעה והתקררות מהירה לסירוגין. בנוסף, חשוב לאפשר לילד לנוח על מנת להשיב לגופו את הטמפרטורה הרגילה.
ראו גם:
